לפרטים

תודה שנרשמת לקבלת דיוור מ-bodyways.
אירועי השבוע, שיעורים ומפגשים חדשים, טיפים, כתבות ומאמרים, הטבות ומבצעים אליך בימי רביעי ישירות לתיבה.

לשינוי הגדרות דיוור עדכנו פרטים כאן »

בדידות ודיכאון

נעמי בר - פסיכותרפיה - פסיכותרפיה גופנית - נעמי בר - דרך גוף
נעמי בר - פסיכותרפיה - פסיכותרפיה גופנית - נעמי בר - דרך גוף
מאת: נעמי בר


נמצא קשר בן בדידות לסימפטומיים של דיכאון, חרדה, אומללות, וביישנות.

בדידות ודיכאון
האדם, כיצור חברתי, נזקק לחברתו של הזולת. יחסים בינאשיים מעניקים לאדם תמיכה,הערכה וכבוד. הזולת מגלה בנו עניין, נותן בנו אמון, מעניק לנו מידע ומסייע לנו בעת מצוקה, אם בעצה, בתמיכה או בסיוע חומרי. מי שאינו מצליח לקשור קשרים חברתיים הדוקים ומשמעותיים עם הזולת, או מי שהתנסה בניתוק יחסים כאלה ? חש בדידות.
בדידות הינה הרגשה סובייקטיבית של העדר יחסים בן-אישיים הדוקים ומשמעותיים, או של יחסים מצומצמים ולא מספקים.
הבדידות אינה קשורה בהכרח במספר האנשים הסובבים את האדם. אפשר שיהיה האדם מוקף באנשים בביתו, בעבודה או ברחוב ? ובכל זאת יחוש בדידות. יתר על כן, מי שמנותק מבני אדם עלול לחוש בדידות, אולם הבדידות של מי שמוקף בני אדם עלולה להיות מעיקה עוד יותר, בגין האכזבה מכך שלא מתפתחים יחסים הדוקים ומשמעותיים בינם לבינו. ען זאת, לא כל מי שנמצא לבדו חש בהכרח בדידות. אדרבה, יש הנהנים להימצא בגפם, לעסוק בתחביבים ולהנות מהיותם לבד. יש אפילו כאלה, החשים הקלה בהיותם לבדם, לאחר הימצאות ממושכת במחיצתם של הבריות.
נמצא קשר בן בדידות לסימפטומיים של דיכאון, חרדה, אומללות, וביישנות. (Neto,1992) ממצא זה תקף הן לגבי צעירים והן לגבי מבוגרים. בניגוד לדעה הרווחת, הבדידות נפוצה יותר בגיל ההתבגרות מאשר בתקופת הזקנה. בתקופת ההתבגרות, מתחיל הניתוק מבית ההורים וגובר הצורך ביחסים אינטימיים ? בני הנוער מרגישים מנותקים, הוריהם אינם מבינים את בעיותיהם וקשה להם ליצור קשרים הדוקים עם בני גילם. רגשות כגון אלה נפוצות יותר בקרב נערות מאשר בקרב נערים. (Brennan,1982)
הסיבות לבדידות
הגורמים לבדידות יכולים להיות גורמים נסיבתיית, אשר קשורים בארועים ובנסיבות חיצוניות, שאינם בשליטת האדם. כגון, מעבר למקום מגורים חדש, גירושים,מחלה המגבילה את התנועה, מות של בן זוג, ניתוק יחסים חברתיים, מעבר מילדות לבגרות או מצבי דחק ולחץ. או שהבדידות יכולה להיות קשורה לגורמים פנימיים, אישיים, המעידים על מיומנויות חברתיות הלוקות בחסר. מיומנויות חברתיות אשר גורמות להחמרתה של הבדידות הנם למשל, תהלכי חברות לקויים הנוטעים באדם צפיות לא מציאותיות מן היחסים עם זולתו, תכונות כמו ביישנות ומופנמות, דימוי עצמי נמוך והערכה עצמית נמוכה. אנשים בעלי קושי חברתי, נמנעים מקשרים בין-אישיים ובעיקר מקשרים שטמונה בהם סכנת דחייה. אומנם הנטייה להימנעות נפחיתה את הכישלונות החברתיים, אך גם מצמצמת את ההזדמנויות להצלחה חברתית. מאפיני אישיות הנפוצים אצל אנשים בודדים, כוללים, יכולת מועטה לנהל שיחה עם זולתם. במהלך שיחה, אנשים אלו, יהיו מרוכזים בעצמם, וימעטו להקדיש תשומת לב לבן שיחם. הם ימנעו להמשיך לשוחח על נושא שהזולת העלה, ולא יטו לשאול שאלות המעידות על התעיינות. תכונות אלה, שמקורן בהעדר רגישות חברתית, מעוררות דחייה ומעכבות את התפתחות היחסים. מיומנות חברתית נוספת הלוקה בחסר אצל אנשים בודדים, הנה חשיפה עצמית. חשיפה עצמית אינה כוללת מסירת פרטים שטחיים של מידע ביוגרפי אלא שיתוף אישי לגבי רגשותיו, תקוותיו, פחדיו ושאיפותיו של האדם. ככל שקשר חברתי הולך ומתהדק כך חל גידול בעומק החשיפה האינטימית. אנשים בעלי לקות חברתית נוטים לחשוף פרטים אישיים מהר מדיי. התנהגות כזאת, מעוררת מבוכה ודחייה ומעידה על ליקוי בהסתגלות. הם אינם יודעים אילו פרטים אישיים לחשוף, מתי ובאיזה קצב. יש הלהוטים מדי להיחשף לפני זולתם ויש כאלה שהם מאופקים מדי וכמעט שאינם מגלים פרטים אישיים. בשני המקרים הם מעוררים דחייה בזולתם ומפתחים התייחסות שלילית לעצמם וצפיות פסימיות לגבי כישוריהם. לעומת זאת, כאשר החשיפה מתרחשת בזמן המתאים במהלך בניית מערכת היחסים, היא בדרך כלל גוררת חשיפה עצמית גם מהצד השני.

כמו כן, הערכה עצמית נמוכה וביישנות מעכבת יוזמה והעזה ומקשה על פיתוח יחסים חברתיים עם הבריות. האדם הביישן מרגיש שאין לו מה לומר ושהופעתו מטופשת, במפגשים חברתיים הביקורת העצמית שלו תיגבר, הוא יתרגש בבואו במגע עם הזולת, בעיקר מהמין האחר. לעיתים, התחושות כל-כך חריפות עד כי האדם מוצא את עצמו מזיע, מתנשם ופעימות ליבו תגברנה בסביבת אנשים. יתכן כי אדם זה סובל מחרדה חברתית ובשל כל הוא נימנע ממגעים חברתיים .במקרה זה, טיפול נפשי נכון יאפשר לו להפחית את הביקורת העצמית ולהיפתח לסביבתו.
מחקרים הראו כי אנשים בודדים נבדלים מאנשים חברותיים באופי היחסים שהם מקיימים עם זולתם ולא בכמותם. יחסיהם של אנשים בודדים עם הזולת רדודים יותר וחסרים אופי אינטימי.
כיצד ניתן להפחית את הבדידות ?
הסיבות שהאדם מייחס להן את בדידותו הן הקובעות את דרך ההתמודדות עמה. ייחוס הבדידות לגורמים ארעיים, הניתנים לשינוי ולשליטה כגון העדר מאמץ או מגורים מרוחקים מקהים את תחושת הבדידות, מעודדים תקווה, ומעודדים לפעולה לשינוי המצב. כנגד זה ייחוס הבדידות לגורמים פנימיים שאינם בני-שליטה כגון דימוי עצמי נמוך, מלווה בתחושת של חוסר תקווה, דיכאון והימנעות. מצב זה קשה במיוחד אם הסובלים מבדידות מאמצים גישה צינית או מוצאים מפלט באלכוהול או בסמים. שכן כך הם מקימים עוד חיץ בינם לבין הסובבים אותם.
ככל שהאדם מעודד את עצמו ונוסח בעצמו תקווה לתור אחר קשרים חברתיים משמעותיים, כך יכולתו להפחית את תחושת הבדידות וליצור קשרים בינאישיים עמוקים גוברת.
http://www.neomibar.com/articles/lonlines.html

המאמר פורסם גם כאן »

נעמי בר נעמי בר, פסיכותרפיסטית גופנית מוסמכת ומנחת סדנאות מודעות בתל-אביב.

כל המאמרים של פסיכותרפיה גופנית - נעמי בר:

מהי חרדה חברתית? כיצד ניתן לטפל בחרדה חברתית

מהי חרדה חברתית? כיצד ני

חרדה חברתית שייכת לקבוצת הפרעות החרדה ומתאפיינת בדאגה מוגזמת ממצבים חברתיים. החרדה כוללת פחד במה, פחד מפני דמיות סמכותיות ופחד מבני המין השני.» מאת נעמי בר

גופנו - אוטוביוגרפיה מהלכת

גופנו - אוטוביוגרפיה מהל

כולנו רגילים, באופן אוטומטי, לדחות/לשפוט/לבקר/לנתח תחושות ורגשות לא נעימים.» מאת נעמי בר

אינטמיות ומערכות יחסים

אינטמיות ומערכות יחסים

כולנו נעים קדימה ואחורה בין הפחד מפני נטישה ובין הפחד מפני מחנק.» מאת נעמי בר

מצבי ניתוק והדחקה

מצבי ניתוק והדחקה

רובנו מכירים את החוויה של שיכחה, חוויה בה אנו מדחיקים מהכרתינו מידע כלשהו. אז מה קרה למידע הכל-כך חשוב? והאם זהו בעצם תהליך נפשי? חוויה זאת, של שיכחה, יכולה להאיר על חוויה פתולוגית עמוקה יותר הנקראת ניתוק או דיסוציאציה.» מאת נעמי בר

מצבי ניתוק והדחקה

מצבי ניתוק והדחקה

» מאת נעמי בר

מהי חרדה?

מהי חרדה?

חרדה מוגדרת כתחושת פחד מוגזמת או תחושת בהלה או דאגה יתרה המלווה בתסמינים גופניים הבאה בעקבות צפייה לסכנה שיכולה להיות חיצונית או פנימית.» מאת נעמי בר

מהי חרדה?

מהי חרדה?

» מאת נעמי בר

כוחו של דמיון - דמיון מודרך

כוחו של דמיון - דמיון מו

דמיון מודרך הינו שימוש בטכניקות הרפיה על- מנת לחזות מצבים ועצמים. דמיון מודרך נועד ליצירת שינוי ומשמש ככלי להצבת מטרות.» מאת נעמי בר

חרדה גופנית - נפשית/ טיפול בחרדה

חרדה גופנית - נפשית/ טיפ

כאשר בני אדם חרדים מתבקשים לבצע משימה קוגניטיבית, מחשבתם השלילית מנבאת את כישלונם וגונבת את תשומת ליבם, עד כדי כך שמוחם אינו עסוק כלל בפתרון הבעיה הנצבת בפניהם.» מאת נעמי בר

טראומה ופוסט-טראומה

טראומה ופוסט-טראומה

טראומה נגרמת על-ידי התרחשות שהיא מחוץ לטווח החוויות האנושיות הרגילות ומאיימת על שלמותו הפיזית ו/או הפסיכולוגית של האדם ועשויה לגרום למצוקה חמורה לחווים אותה.» מאת נעמי בר

טראומה ופוסט-טראומה

טראומה ופוסט-טראומה

» מאת נעמי בר

מערכות יחסים ואינטימיות

מערכות יחסים ואינטימיות

אנו לומדים על קשר ואינטימיות מתוך ההתנסות הראשונה שלנו במערכות יחסים עם הדמיות המשמעותיות בחיינו.» מאת נעמי בר

דימוי עצמי, ביטחון עצמי

דימוי עצמי, ביטחון עצמי

דימוי עצמי חיובי הינו חיוני להישרדות פסיכולוגית. זהו תנאי רגשי הכרחי, ללא מידה מסוימת של תחושת ערך עצמי, החיים יכולים להיות מכאיבים לאין שיעור.» מאת נעמי בר

הילד בתוכי - פסיכותרפיה גופנית

הילד בתוכי - פסיכותרפיה

כאשר הילד שבתוכנו פצוע, מאגרי אנרגיית החיים שלנו מבוזבזים על שימור מערכות ההגנה שלנו. מנגנוני הגנה רבים כמו הדחקה והכחשה נועדו להגן על הילד הפנימי הפגוע שבנו.» מאת נעמי בר

קשה להרגיש טוב כשהחזה שקוע - פסיכותרפיה

קשה להרגיש טוב כשהחזה שק

רגשות מודחקים, מחשבות ותחושות שאנו נושאים עמנו בתדר היום- יומי שלנו משפיעים על תפקודי הגוף.» מאת נעמי בר

דימוי עצמי נמוך

דימוי עצמי נמוך

אחד הגורמים הבסיסיים המבדילים בני אנוש מבעלי חיים, הינו קיומה של מודעות עצמית ובחירה חופשית. קיימת בנו היכולת, כבני אדם, להשתמש בהגיון ? להגדיר, לפרש, לבקר, להסיק מסקנות ולבסוף- לבחור. בין השאר, יכולת זאת מאפשרת לנו לעצב זהות, למדוד את ערכנו בעולם ולגבש דימוי עצמי חיובי או שלילי.» מאת נעמי בר

דימוי עצמי נמוך

דימוי עצמי נמוך

» מאת נעמי בר

מהי פסיכותרפיה?

מהי פסיכותרפיה?

פסיכותרפיה גופנית מתייחסת לגוף כמראה המשקף מה קורה בנפשנו. מנח הגוף, מתח השרירים ומיקומם, תנועת הגוף ושפת הגוף הם כלים אשר מספרים את סיפור חיינו. הפסיכותרפיה מאפשרת נגיעה ישירה בתכנים עמוקים המאפשרים תהליך של ריפוי והתפתחות אישית. » מאת נעמי בר

מהי פסיכותרפיה?

מהי פסיכותרפיה?

» מאת נעמי בר

שיתוף חברים
עם : נעמי בר